#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. א בתי החצרים האם יוצאים ביובל ובגרעון כסף, והאם יכול לפדותם מיד, ומנין?	&quot;על שדה הארץ יחשב&quot; מקישו לשדה אחוזה שיוצא ביובל ובגרעון כסף. &quot;גאולה תהיה לו&quot; שיכול לפדותו מיד כבתי ערי חומה ואין צריך להמתין שנתים.	ערכין לג.		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. ב הקדיש <u>בית</u> מערי החצרים מה דינו ביובל אם אחר פדה, ואם לאו, ומנין?	"אם לא פדו אותה ודאי שאינה יוצאת בלא כסף שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון כמו שמצינו בבן לוי &quot;ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו&quot; דוקא ממכריו יוצאים בחינם ולא הקדשו.<p dir=""rtl"">אם פדאו אחר, רב הונא אומר וכן תנא שחוזר ביובל לבעלים הראשון דכתיב &quot;וביובל יצא&quot;, וכן יכול הבעלים לגאול ממנו בתוך היובל. ורבי אושעיא סובר שודאי שאין יוצא מהפודה, שהכל היו בכלל &quot;ונתן הכסף וקם לו&quot;, רק בשדה אחוזה פרט הכתוב &quot;והיה השדה&quot; ודוקא שדה. [וקרא של &quot;וביובל יצא&quot; לימד על הקונה בית שתי שנים קודם היובל שאם נדמה לערי חומה אינו יוצא ולשדה אחוזה בעי השלמה לכן כתיב שיוצא לגמרי.]</p>"	ערכין לג.		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: א עד כמה בתים יהיו בעיר מוקפת חומה ויהיה דינם כבתי החצרים, ומנין?	ממשמע שנאמר בתי החצרים יודע אני שאין להם חומה ומה ת&quot;ל אשר אין להם חומה אפ' אם יש להם כמו שאין להם וזה כשיש שני בתים ושתי חצרות דכתיב &quot;בתי החצרים&quot; אין להם דין עיר מוקפת חומה. ואין לפ' בית וחצר שאם כן לא היה צריך לכתוב בית, שחצר בלא בית נקרא קרפף	ערכין לג:		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: ב הלוים וערי הלוים מה דינם ומנין?	"לוי בערי הלוים אינו גואל כסדר הזה דכתיב &quot;כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם וכו.&quot; [ואפ' לוי מלוי שיופה כוחו, דכתיב מן <u>הלוים].</u><p dir=""rtl"">ישראל בערי הלוים לרבי דינו כרגיל &quot;ואשר יגאל <u>מן</u> הלוים&quot; מקצת לווים אבל לא בן לוי ממזר ונתין וכ&quot;ש ישראל. לחכמים גם ישראל דינו כלוי. </p><p dir=""rtl"">לוי בערי ישראל ודאי דינו כרגיל.</p>"	ערכין לג:		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: ג האם אפשר לעשות שדה מגרש ומגרש שדה, מגרש עיר או עיר מגרש (בערי ישראל ובערי הלוים) ומה הטעם?	ת&quot;ק אוסר תמיד (שדה זה ישוב א&quot;י מגרש זה נוי לעיר ולכן אין לשנות). ר&quot;א אומר בערי הלוים אסור לשנות דכתיב &quot;ושדה מגרש עריהם לא ימכר&quot; ואין לומר כפשוטו שהרי כתיב גאולת עולם תהיה ללוים מכלל שהם מוכרים אלא מאי לא ימכר לא ישנה. אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש שלא יחריבו את ערי ישראל.	ערכין לג:		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: ד הכהנים והלוים מוכרים לעולם וגואלין לעולם מאלו דינים זה בא לאפוקי? וכיצד יש ללוים ערי חומה?	"בישראל כתיב &quot;מספר שני תבואות&quot;. &quot;והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה.&quot;, [אבל בשדה חרמים שכהן קיבל, בזה יוצא מידו ומתחלק לכל הכהנים שדוקא &quot;אחוזתו&quot; התמעט]. &quot;וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות&quot;. י <p dir=""rtl"">מפני שיש דין שערי מקלט אסור לעשות אותם עם חומה יש להוקים דין זה כשנפלו להם הן ומגרשיהן ואע&quot;ג דלמסתר קאי אם לא היה מיעוט היו דנים אותם כערי חומה. וכולם התמעטו מ&quot;גאולת עולם תהיה ללוים&quot;.</p>"	ערכין לג:		תשיעי
